שלום, זה דוד וברוכים השבים לבלוג שלי!
בפוסט הקודם עזבתי אתכם כאשר הסתתרתי במצדות עין גדי.
מה שקרה לאחר מכן זה ששאול אסף שלושת אלפים אנשים מכל ישראל ובא לבקש את נפשי ואת נפש אנשיי.
לגמרי במקרה, שאול עצר בדרך במערה בה אני ואנשיי ישבנו, ומכיוון שישבנו בירכתי המערה והיינו בשקט, לא הבחין בנו. אנשיי אמרו לי בלחישה "הנה היום אשר אמר ה' אליך: הנה אנכי נתן את אויבך בידך,ועשית לו כאשר יטב בעיניך" [1]. על אף שביקש את נפשי פעמים רבות, לא רציתי להרוג את שאול. זאת נראתה ההזדמנות המושלמת להרוג את אויבי, אך נכמרו רחמיי עליו. לא נתתי לאנשי לפגוע בשאול, אך רציתי ששאול ידע שיכולתי להרגו אך לא ניצלתי את ההזדמנות, כדי להעביר לו מסר על ניסיונותיו להורגי. לפתע, צץ רעיון במוחי. כרתתי את כנף המעיל אשר לשאול בלט [2].
לאחר מכן, יצאתי מהמערה וקראתי לשאול "אדוני המלך!" [3]. שאול הסתובב אלי ואני השתחוויתי אליו. סיפרתי לו את אשר אירע במערה למען יראה וירא, ואמרתי לו "כי בכרתי את כנף מעילך ולא הרגתיך דע וראה כי אין בידי פשע ולא חטאתי לך, ואתה צודה את נפשי לקחתה" [4].
נדמה לי שדבריי עשו רושם רב על שאול מפני שאמר "הקולך זה בני דוד?" [5] ופרץ בבכי. הוא ביקש ממני לרחם על זרעו ועל בני ביתו ולא להשמידם. נשבעתי לשאול, ושאול הלך אל ביתו. ואנשיי ואני עלינו על המצודה.
אני ממש מקווה שאהבתם את הפוסט הזה, ואם אתם רוצים עוד פוסטים בסגנון הזה כתבו לי למטה. (:

~

מבוסס על שמואל א' פרק כ"ד
(10.4.2017)

הערות שוליים:
[1]- פסוק ד'
[2]- פסוק ד'
[3]- פסוק ח'
[4]- פסוק י"א
[5]- פסוק ט"ז

שלום, זה דוד וברוכים השבים לבלוג שלי!

לא מזמן, הפלשתים הגיעו לעיר קעילה והחלו לבזוז אותה ולפגוע בה. התלבטתי האם לצאת למלחמה, לכן שאלתי את ה' בתקווה שיענה לי "האלך והכיתי בפלשתים האלה?", והוא אכן ענה לי ואמר לי "לך והכית בפלשתים, והושעת את קעילה" [1].

אנשי אמרו לי "הנה אנחנו פה ביהודה יראים, ואף כי נלך קעלה, אל מערכות פלשתים" [2] לכן שאלתי את ה' שוב אם עליי לסכן כך את אנשיי, שכבר מראש נמצאים בסכנה חמורה. ה' אמר לי "קום רד קעילה כי אני נותן את פלשתים בידך" [3] לכן סמכתי עליו ויצאתי אלי קרב.
אנשיי ואני ניצחנו, הבאנו על הפלשתים מכה גדולה והושענו את ישבי קעילה.
קצת יותר מאוחר, נודע לי כי שאול יודע על מקום המצאי. וידאתי את השמועה בעזרת ה', וברחתי עם אנשיי למדבר זיף.לשמחתי הרבה, יהונתן בא אליי ואמר לי "אל תירא, כי לא תמצאך יד שאול אבי, ואתה תמלוך על ישראל, ואנכי אהיה לך למשנה, וגם שאול אבי יודע כן" [4]. דבריו של יהונתן הרגיעו אותי, ועזרו לי לצבור אנרגיות חדשות ורצון מחודש לשרוד. לאחר מכן כרתנו ברית לפני ה' ויהונתן הלך לביתו.
שאול רדף אותי גם במדבר, אך ניצלתי בזכות מלאך שבא ואמר לשאול שפלשתים פלשו לארץ. בחרתי משם למצדות עין גדי.
אני כבר מחכה ליום שבו לא אצטרך להסתתר כך ואקבל את הכבוד הראוי לי כמלך ולא אצטרך להסתתר כך.


אני ממש מקווה שאהבתם את הפוסט הזה, ואם אתם רוצים עוד פוסטים בסגנון הזה כתבו לי למטה. (:

~

מבוסס על שמואל א' פרק כ"ג
(10.4.2017)

הערות שוליים:
[1]- פסוק ב'
[2]- פסוק ג'
[3]- פסוק ד'
[4]- פסוק י"ז
[5]- פסוק