שלום, זה דוד וברוכים השבים לבלוג שלי! 

שאול ממשיך לרדוף אותי. יהונתן עזר לי לברוח ממנו, ובלי יהונתן כנראה שלא הייתי שורד.
אחרי שברחתי מארמון המלך, הגעתי אל העיר נב אל אחימלך הכהן, אשר נתן לי מזון, ומשם ברחתי והגעתי אל אכיש מלך גת. להפתעתי, זיהו אותי עבדי לכיש, ואמרו לו: "הלוא זה דוד מלך הארץ, הלוא לזה יענו במחולות לאמור: הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו" [1]. יראתי מאוד מפני מלך גת מפני שחששתי שיהרגני, עד שלפתע צץ רעיון במוחי. העמדתי פני משוגע, ולכן מלך גת גרש אותי ואמר לעבדיו: "הנה תראו איש משתגע, למה תביאו אותו אלי? חסר משוגעים אני כי הבאתם את זה להשתגע עליי? הזה יבוא אל ביתי?" [2].
הלכתי משם ונמלטתי אל מערת עדלם, ובעקבותיי, באו אליי אחיי וכל בית אבי, מכיוון שגם הם פחדו מנקמת שאול. התאספו אליי כארבע מאות איש, כל איש מצוק וכל איש אשר לו נשא וכל איש מר נפש [3], והייתי להם לשר.
לאחר מכן הלכתי אל מלך מואב וביקשתי שייתן מחסה לאבי ואמי, עד שאדע מה יעלה בגורלי. גד הנביא אמר לי: "לא תשב במצודה, לך ובאת לך ארץ יהודה" [4] שמעתי בעצתו, והלכתי אל יער חרת.
יום אחד, הגיע אלי בנו של אחימלך בן טוב ששמו אביתר וסיפר לי ששאול הרג את כהני ה', לא הופתעתי ועניתי לו: "ידעתי ביום ההוא כי שם דויג האדמי כי הגד יגיד לשאול, אנכי סבתי בכל נפש בית אביך. שבה איתי, אל תירא, כי אשר יבקש את נפשי יבקש את נפשך, כי משמרת אתה עמדי" [5].
מאז שראיתי את דואג בנוב ידעתי שיספר לשאול את מה שראה. אני מרגיש מעט אשם במותם של בני משפחתו אל אחימלך, אני הוא שגרמתי למותם בכך שקיבלתי את עזרת אחימלך. לכן, אשמור על אחימלך כמה שאוכל.

אני ממש מקווה שאהבתם את הפוסט הזה, ואם אתם רוצים עוד פוסטים בסגנון הזה כתבו לי למטה. (:

~

מבוסס על שמואל א' פרקים כ"א- כ"ב
(8
.4.2017)

הערות שוליים:
פרק כ"א:
[1]- פסוק י"ב
[2]- פסוק ט"ז
פרק כ"ב:
[3]- פסוק ב'
[4]- פסוק ה'
[5]- פסוקים כ"ב- כ"ג